פסק-דין בתיק עת"מ 71-10

1.         עתירה זו נסובה אודות מכרז מס' צפ/39/2009 שפורסם ע"י משיב מס' 2 (להלן: " המנהל"), לשיווק מגרשים למחוסרי דיור בכפר טורעאן (להלן: " המכרז").

2.         העותרים, תושבי כפר טורעאן הגישו עתירה, בה הם מבקשים לקבוע, כי המכרז טומן בחובו ליקויים רבים, בעטיים יש לבטלו ולהורות למנהל לתקנו ולפרסם מכרז חדש, עם היצע שתואם את המחסור ואת הביקוש למגרשים בכפר, וכן לנהוג בו בשיטת הרשמה והגרלה.

3.         במסגרת העתירה הועלו טענות שונות, כמו באשר לעיתוי הפרסום של המכרז והזמן שעמד לרשות המעוניינים להגיש הצעותיהם, אולם בסיכומיהם מיקדו העותרים את הטיעונים בטענה אחת בלבד והיא חוסר הסבירות של ההחלטה לשווק את המגרשים בשיטת המכרז הפומבי, ללא מחיר מינימום, אף שבעבר הוצאו מכרזים לשיווק מגרשים בכפר בשיטת ההרשמה וההגרלה.

4.         המועצה המקומית טורען, משיבה מס' 1 (להלן: "המועצה"), הודיעה בתשובה לעתירה, כי בכפר קיימת מצוקת דיור חמורה וביטול המכרז יגרום לדחיית שיווק המגרשים לתושבים לפרק זמן שאינו מוגבל, דבר שבהכרח יפגע בתושבים ויחריף את מצוקתם. יחד עם זאת, הותירה המועצה לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בעתירה.

            הרקע העובדתי

5.         מדובר במכרז לשווקם של 24 מגרשים לבנייה עצמית בשכונה הצפונית בכפר טורען.

            המכרז הוא מכרז פומבי ללא הצגת מחיר מינימום ולא בדרך של הגרלה והרשמה.

            על פי תנאי המכרז, במקביל להצעות המוגשות למכרז תוגש גם מעטפה חתומה אשר תכלול את שומת שמאי המנהל, אשר תהווה אינדיקציה לוועדת המכרזים לקביעת הזוכה במכרז.

            המכרז מיועד לתושבי כפר טורעאן, אזרחי ישראל, בעלי תעודת זהות ישראלית, אשר גילם 18 שנה ומעלה, תושבי הכפר ומחוסרי דיור.

6.         בסמוך להגשת העתירה כאן, הוגשה עתירה אחרת כנגד אותו מכרז (עת"מ 57/10 עמותת אלביר ולאיחסאן ע"ר נ' המועצה המקומית טורעאן), בה נדונה שאלת נפקותו של הרישום בנסח רישום המקרקעין, של אדמות שונות בכפר טורעאן, לרבות המקרקעין  המוצעים במכרז, על שווק המגרשים, נוכח העובדה שהבעלות בהם רשומה ע"ש "מדינת ישראל לטובת כפר טורעאן", ותוקפה של התחייבות המועצה להסכים למחיקת הרישום לטובתה. במסגרת הדיון בעתירה 57/10 הושג הסכם פשרה בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין. מהות הטענות שעמדו שם לבירור והמוסכם, חורג מתחום ההכרעה בעתירה שבפני, נוכח טיעוני העותרים בעתירתם (ראה סעיף 24 לכתב העתירה). לכן צודקת ב"כ המשיב מס' 2 בטיעוניה, כי ככל שהעותרים מבקשים להסתמך על הרישום או על פסק הדין שניתן בעתירה 57/10 מדובר בהרחבת חזית.

טענות העותרים

7.         לטענת העותרים יש לשווק את המגרשים בשיטת ההרשמה וההגרלה, או לחלופין, בשיטת המכרז הפומבי עם מחיר מינימום, מן הנימוקים הבאים:

א.         בשנת 2001 שווקו מגרשים באותו אזור ובאותה תוכנית בינוי ערים בשיטת הרשמה והגרלה, לאחר מכן שווקו מגרשים על פי מספר מכרזים, בשיטת המכרז הפומבי אך המכרז כלל  מחיר מינימום.

ב.         מן הראוי לשווק את המגרשים לפי שיטת ההרשמה וההגרלה במחיר ידוע מראש, שכן שיטה זו תואמת את הצרכים של הכפר ומבטיחה את מימוש תכליתו של המכרז, כלומר, שהמגרשים יהיו מנת חלקם של אלה הזקוקים להם באמת ולאו דווקא לבעלי ההון והממון.

ג.          שיטת המכרז הפתוח, בהעדר מחיר מינימום, או מחיר קבוע נותנת יתרון מובהק לבעלי אמצעים ומחטיאה את מטרת המכרז, ואף גורמת לעליה לא מבוקרת במחירי הקרקע הפרטית, בכך בעצם מחריפה את מצוקת הדיור.

ד.         העדר מחיר מינימום ומקסימום בחוברת המכרז, יוצר בלבול וחוסר וודאות, במיוחד כשלא ברור מהן, מנגנון בדיקת ההצעות ונפקותו של האומדן.

ה.         השוואת מחירי המגרשים בהם שווקו המגרשים בעבר על פי המכרזים הקודמים, למחירים המוצעים כיום, לפי מה שידוע לעותרים, מצביעה על עליה משמעותית וקיצונית במחיר המגרשים.

ו.          על המנהל לשתף נציגות מוסכמת של הכפר בקביעתה או בחירתה של שיטת השיווק ולאפשר לנציגות להביא שמאות נגדית, וזאת נוכח תכליתו של המכרז ונכון שבעתיים מאחר והקרקע המשווקת רשומה ע"ש "מדינת ישראל לטובת הכפר טורעאן" .

טיעוני המנהל